גזר דין בתיק ת"פ 2020/06

1.         במהלך חודש נובמבר 2005 , פנה הנאשם לאחד, נדאל הייכל, ומסר לו כי הוא מעוניין לרכוש אקדח. לאחר תיאום מוקדם וסיכום פרטי העסקה, נפגש הנאשם עם הייכל, ביום 21.1.06, ורכש ממנו אקדח תמורת סך 7,000 ש"ח.

על בסיס הודאתו בעובדות אלה הורשע הנאשם בעבירות בנשק, עבירה לפי ס' 144 (א) רישא ו-(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ועבירה לפי ס' 144 (ב) ו-(ג) לחוק.

2.         הנאשם בן 20, וזוהי לו הרשעתו הראשונה. על פי תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו, הנאשם בעל מערכת ערכים נורמטיבית ובעל יכולת, רצון ושאיפה לניהול אורח חיים תקין. הנאשם בן למשפחה המונה 13 נפשות, המנהלת אורח חיים נורמטיבי, ומייחסת חשיבות רבה לקידום עצמי והישגיות בתחום הלימודים והקריירה המקצועית. אחיו הבוגרים של הנאשם רכשו השכלה גבוהה ויש ביניהם רופא, מהנדסים, ומורה. הנאשם עצמו סיים 11 שנות לימוד שלאחריהם עבד עם אחיו בעבודות עפר ופיתוח. תקופה קצרה לפני מעצרו נרשם להשלמת בגרויות.

הנאשם נוטל אחריות מלאה לעבירות שביצע ומביע חרטה. לאור גילו, ולאור התרשמות שירות המבחן כי מדובר בבחור בעל מערכת ערכים נורמטיבית, המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות ועונש מאסר על תנאי מרתיע.

3.         ב"כ המאשימה מבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל אשר יהלום את חומרת העבירות בהן הורשע, אשר יש בהן כדי לסכן חיי אדם. ב"כ המאשימה מצביע על גזר הדין שניתן בעניינו של מוכר הנשק, ע"י כב' השופט משה דרורי, ועל פיו נגזר על המוכר עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 15 חודשים. מתוקף הכלל בדבר אחידות הענישה, הוא טוען, יש להטיל על הנאשם עונש דומה.

עוד מבקשת המאשימה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס, וכן להורות על חילוט רכבו של הנאשם, רכב אשר שימש אותו כדי להגיע למקום המפגש ולהוביל את האקדח לאחר רכישתו.

ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם נעדר דפוסי התנהגות עברייניים וזוהי לו בגדר מעידה ראשונה ויחידה. הנאשם הודה מייד בביצוע העבירה, הן בחקירתו במשטרה והן בבית המשפט, וטען כי רכש את האקדח רק לשם ירי באוויר בחתונות. בעקבות העבירות שביצע, נעצר הנאשם למשך תקופה של מספר שבועות, ומאז הוא שוהה במעצר בית חלקי. מעצרו, כמו גם ההליך המשפטי, העמידו את הנאשם על חומרת מעשיו, ולפיכך ניתן להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, כהמלצת שירות המבחן.

ב"כ הנאשם טוען עוד כי אין מקום לחילוטו של הרכב אשר לא היה בו, כשלעצמו, כדי לסייע בביצוע העבירה.

4.         עיון בגזר הדין שניתן בעניינו של מוכר הנשק מעלה כי הוסכם שם כי הנאשם אמר למוכר הנשק כי הוא נזקק לאקדח "כדי לירות בחפלות". מטרת רכישת הנשק בענייננו איננו מוסכמת, אבל גם אם אכן זו הייתה מטרתו של הנאשם ברכישת הנשק, יש בכך, אם בכלל, כדי להקל אך במעט מחומרת מעשיו.

בית המשפט העליון עמד לא פעם על אופיין המסוכן של עבירות הסחר בכלי נשק, שעה שאין לדעת לאן יתגלגל כלי הנשק ולמה ישמש. החומרה המיוחדת הטמונה בעבירות אלה נובעת מן החשש כי הנשק ימשיך ויתגלגל לידיים אחרות, אשר יעשו בו שימוש פלילי או חבלני. בית המשפט העליון סבר כי יש להעלות את רף הענישה בעבירות הנשק, באופן שזה ישקף "רמה גבוהה של הרתעה", וכי עונשים מתונים לא יתרמו להדברת תופעה חמורה ומסוכנת זו (ר' ע"פ 11475/04 מדינת ישראל נ' חאלד סוארכה, תק-על 2005 (4) 911, ע"פ 4831/03 אבו באכר נ' מדינת ישראל, תק-על 2004 (2) 1582, ע"פ 6941/01 מדינת ישראל נ' חיים פינטו, פדאור 02(1) 261). גם כאשר מדובר בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, על העונש המוטל בעבירות מעין אלה ליתן משקל עודף לאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם (ע"פ 8012/04 מחמוד מתאני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 16.11.05). מכאן, כי אין להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

לאור החומרה היתירה של עבירות אלה, אין מנוס מהטלת עונש מאסר משמעותי לריצוי בפועל. בקביעת אורכה של תקופת המאסר, יש להתחשב בתקופת המאסר שנגזרה על מוכר הנשק (וראה לעניין זה האמור בס' 10 לגזר הדין בעניינו של הייכל, כן ראה ע"פ 5780/97 נאסר קוס נ' מדינת ישראל). יש להתחשב גם בגילו הצעיר של הנאשם, בעובדה כי זוהי לו עבירתו הראשונה, ובהודאתו המיידית בביצוע העבירות.

לאור כל האמור לעיל, הנני מטילה על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 18 חודשים מתוכם עשרה חודשים לריצוי בפועל והיתר על תנאי. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירות בנשק על פי ס' 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. מתקופת המאסר ינוכו ימי מעצרו (21.1.06 עד 15.2.06).

איני רואה להורות על חילוט הרכב. טענת המאשימה בעניין זה נטענה בשפה רפה, ונראה כי  נזנחה. מעבר לדרוש יצויין כי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם אינן מזכירות כלל ועיקר את אותו הרכב או השימוש שנעשה בו.

זכות ערעור לבית משפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ו בתמוז, תשס"ו (11 ביולי 2006) במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד גלית שוהם, הנאשם ובא כוחו, עו"ד מנסור.

                                                                                __________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: